עלי איוב. צילום פרטי
עלי איוב. צילום פרטי

עלי איוב בטוח: ההיי-טק יפריח את הפריפריה

שתפו

נולד במג׳ד אל כרום, עבד בארה״ב, חי בכרמיאל ומנהל עשרות מהנדסי תוכנה ביקנעם: תכירו את עלי איוב שגלובס בחר בו כאחד מ-40 המנהיגים הצעירים והמבטיחים בארץ. וגם: משהו על אפליקציית השליחויות החדשה שהוא מפתח

מאת גיל דובריש

אם השם עלי איוב לא אומר לכם דבר, יכול להיות שאתם פשוט לא עובדים בתעשיית ההיי-טק. איוב (38) מכרמיאל, נשוי ואב לשני ילדים, בוגר הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הוא דירקטור בכיר להנדסת תוכנה בחברת אנבידיה, וממייסדי חברת השליחויות האאט – שעליה נספר תכף.

לאחרונה נבחר עלי איוב לנבחרת 40 המנהיגים הצעירים והמבטיחים במדינה לשנת 2022, במסגרת פרויקט ״40 עד 40״ של גלובס. השופטים בחרו בו מתוך למעלה מ-2000 מועמדים בסך הכל.

עלי נולד בכפר מג׳ד אל כרום ליד כרמיאל, לאב מורה ולאם עקרת בית. הוא הרביעי מבין 5 אחים ואחיות בבית. המשפחה מיוצגת בכבוד רב בענף ההיי-טק: אחיו הגדול חאתם עובד באינטל ואחיו הקטן האני עובד כמהנדס בכיר באמזון.

איוב משמש כדירקטור בכיר באנבידיה, חברה בינלאומית בשווי 700 מיליון דולר, אבל בין לבין הוא גם יזם היי-טק. המיזם החדש שלו נקרא האאט, חברה טכנולוגית שמפתחת אפליקציית שליחויות מותאמת לפריפריה.

״אין פה וולט ואין פה תן-ביס, אז אני וחבר שלי, בוגרי הנדסת מחשבים עם רקע טכנולוגי, הקמנו חברה שתיתן מענה גם לאזור שלנו״ הוא מסביר. ״החברה הוקמה לפני שנתיים ואנחנו מתקדמים טוב, עד כה גייסנו 8.7 מיליון דולר לפעילות. יש לנו משקיעים ידועים מעולם ההיי-טק״.

– מה האפליקציה הזו תעשה בדיוק?
״אנחנו בונים תשתית, כמו שחברת וולט אחראית על הטכנולוגיה – כלומר האפליקציה. זה מתבטא בקשר שבין המזמין למסעדה, בקשר עם השליח, באפשרות לעקוב אחרי השליח בדרכו אליך עם ההזמנה״.

– למה קראתם לה האאט?
״האאט בערבית זה ׳תביא לי׳. החדשנות היא בכך שבנינו פתרון שיכול לפתור בעיות בפריפריה. למשל בכפרים אין כתובות מדויקות וזה מקשה על שליחים, כמו כן לקוחות רבים עדיין משתמשים בתשלום מזומן במקום באשראי – וזה מאתגר מודלים טכנולוגייים. יש בעיות נוספות כמו מסעדות ללא תשתית טכנולוגית מתאימה. אנחנו מספקים למסעדה את הציוד – מחשב קטן שמתחבר לאפליקציה. הרצון שלנו הוא להעניק חווית משתמש בפריפריה, גם בלי תשתיות״.

– ומתי נוכל להזמין באפליקציה גם בכרמיאל?
״אני לוחץ להביא את האפליקציה לכאן. כרגע אנחנו פעילים ב-15 ערים בארץ, עד היום בוצעו מעל מיליון הזמנות. האפליקציה פועלת באזור המשולש, בירושלים, בסכנין, בנצרת. אני מאמין שאנשים בכרמיאל יוכלו להשתמש באפליקציה בתוך שנה. אנשים יוכלו להזמין מרדיוס רחב יותר של מסעדות, לא רק מתוך העיר, אלא גם ממסעדות אחרות באזור״.

הבחירה של גלובס בעליו איוב. צילום מסך
הבחירה של גלובס בעליו איוב. צילום מסך

כבר בגיל צעיר עלי איוב היה תלמיד מבריק ובלט מבין כל חבריו בכיתה. למרות שהוריו רצו שילמד משפטים או רפואה, הוא החליט בגיל 17 ללמוד מדעי המחשב בטכניון שבחיפה. ״הלכתי נגד הזרם״ הוא מחייך. זה היה בשנת 2001, ההיי-טק היה בחיתוליו. כשהיה סטודנט בגיל 19, החל לעבוד בחברת מלאנוקס. בגיל 24 עבר לעמק הסיליקון בקליפורניה, ארצות הברית. במשך 10 שנים עבד בכמה חברות, כולל גוגל קלאוד והיה מהראשונים בצוות SOOKASA – סטארטאפ ישראלי בארה״ב שהקימו יוצאי הטכניון בתחום אבטחת מידע בענן. ״אחרי 3 שנים מכרנו את החברה״ הוא אומר.

– אה, עשיתם אקזיט!
״אקזיט? יותר נכון אקזיטון״ הוא צוחק.

בעשר השנים שבהם חי בארה״ב נישא עלי לאשתו רים ונולדו להם בן ובת, ג׳וליאן וניה. בסוף 2018 חזרה המשפחה לארץ והשתקעה בכרמיאל. ״בגוגל רצו שאמשיך לעבוד איתם בתל אביב, אני ביקשתי להישאר בצפון. אני אוהב את הגליל, כיף לי כאן, זה גם קרוב למשפחה שלי ולמשפחה של אשתי״.

– האם כערבי, חשת באפליה כלשהי בקריירה?
״מצד אחד אני אישית הצלחתי להגיע למקום טוב מאוד ואני מאחל לאחרים להגיע רחוק יותר ממני, אבל הדרך לא פשוטה. אם מסתכלים על הסטטיסטיקה, כרבע מבוגרי הטכניון במדעי המחשבים הם ערבים ישראלים, אבל חלקם בהיי-טק בארץ הוא רק 1-3%. יש כאן ציבור מקצועי גדול מאוד שלא מנוצל, וזאת למרות שקיים מחסור כבד של עובדים בהיי-טק. צריך שהצד המעסיק יבין את הפוטנציאל הגדול שקים כאן, וזה קורה – אם כי באיחור… אני לא שואל את עצמי למה המצב הוא כזה. אנחנו סטארט אפ ניישן ואם יש 23% בוגרי טכניון ממגזר מסוים שלומדים מדעי המחשב, זה חומר גלם מצויין לבנות איתו חברות גדולות. כאחראי על כמעט 70 מהנדסי תוכנה אני דוגל במגוון רחב ככל האפשר. בבוצה שלי יש אנשים מכל הסוגים: יהודים וערבים, דתיים ולא דתיים, רוסים ומיעוטים מכל הסוגים. לדעתי בכל מקום, במיוחד בהיי-טק חשוב לחשוב בצורות מגוונות ולבנות מוצרים מתחשבים וטובים יותר הפונים לכל גווני הציבור״.

– מה החלום שלך?
״שאלה טובה. החלום שלי הוא לחולל שינוי משמעותי וחיובי בעולם ע״י שימוש בטכנולוגיה, לשפר את חייהם של אנשים. זה החזון שלי״.
– חשבתי שאתה חולם על אקזיט במיליארד דולר…
איוב צוחק: ״האקזיט היא תופעת לוואי בתעשיית ההיי-טק. אם אתה רודף אחרי החלום ויש לך תשוקה לכך, הכסף יבוא וגם השינוי שאתה רוצה לחוללבעולם יבוא, אבל קודם כל חייבים לקבוע את החזון והאסטרטגיה. אני ואחרים בהיי-טק לא מציבים את הכסף כמטרה. כשחיפשתי את הכסף לא הגעתי אליו, דווקא כשהלכתי אחרי החזון הכסף בא מעצמו״.

– מה דעתך על הבחירה של גלובס בך לאחד מ-40 המנהיגים הצעירים המבטיחים בישראל?
״לפעמים תוך כדי ריצה אתה לא שם לב ולא רואה איפה אתה נמצא. אין ספק שהבחירה בי היא השתקפות להישג והכרה בהישג – וזה מעניק הרגשה מעולה. אני מאוד שמח שנכללתי בנבחרת של גלובס, ואני חייב לומר: אין ספק שבלי עזרת אשתי ובלי תמיכת המשפחה לא הייתי מגיע לזה. אומנם הבחירה היתה בי, אבל מאחורי הטייטל המכובד יש הרבה אנשים טובים שלא נמצאים באור הזרקורים, והם הקריבו מעצמם למעני לא פחות ממה שאני הקרבתי. אני מוקיר תודה לאנשים מסביבי, חלקם בהישג שלי גדול יותר מהחלק שלי״.

– אתה רואה את המשך עתידך כאן בכרמיאל, לא בתל אביב או בחו״ל?
״אני מרגיש מחויבות לתרום לאזור שבו גדלתי. אני תושב כרמיאל ויליד בקעת בית הכרם ואני רוצה לתרום בחזרה.כרמיאל היא מקום מיוחד. תמיד אפשר להסתכל על המינוס והמינוס ולהגיד ׳אה זה פריפריה, אין טעם להשקיע׳, ואפשר להסתכל על הפלוס ולומר: יש פה אנשים ויש מקום לעשות שינוי ולקדם את האזור. אני בוחר להסתכל מהזווית האופטימית ולראות פה הזדמנות יותר מאשר בעיה. אני רוצה לחולל שינוי, להיות ׳הרכבת׳ של ההיי-טק״.

– ואפשרי לחולל את השינוי מכאן, מכרמיאל?
״אני מאמין בפוטנציאל של כרמיאל והאזור. בקורונה למדנו שאפשר לפתח היי-טק גם בלי נוכחות פיזית, אתה יכול להיות חלק ממשהו גדול בכל פינה בעולם. החלק השני לדעתי הוא גם נוכחות פיזית – מבנים, תשתית. יש למשל פרויקט בחברה הערבית שעזרתי לייסד אותו בשם מונא ואני חבר דירקטוריון שמגשר בין צעירים בחברה היהודית וצעירים בחברה הערבית – לדעתי זו דוגמה נפלאה לדו קיום. המודעות לנושא ההיי-טק בפריפריה נמצאת בעלייה, אפשר לגרום לכרמיאל והסביבה להיות מרכז היי-טק ארצי ואף מעבר. תדע לך שאחוז לא מבוטל מעובדי ההיי-טק בארץ באים מכרמיאל, מג׳ד אל כרום, משגב והאזור. יש כאן כוח אדם גדול מאוד של מהנדסי תוכנה. אני חושב שאני בעקיפין ובמישרין אני תורם לחיזוקו של האזור כולו מתוך מטרה כאן מרכז הייטק, כל מיזם מוצלח יגרום למיזמים חדשים נוספים להיפתח ולפרוח כאן״.

קיראו סיפורים אנושיים מרתקים נוספים:

כתבה מעניינת:

יהודה ארבל צילום עצמי

מעגל הגורל: המפגש של יהודה עם הקצין שהציל

שתפובמלחמת יום הכיפורים נלחם יהודה ארבל במובלעת הסורית ברמת הגולן והגיע עד למוצבים המסוכנים ביותר …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.