Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1649336373:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 48900
        )

    [_advads_ad_settings] => Array
        (
            [0] => a:2:{s:11:"disable_ads";i:0;s:19:"disable_the_content";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 2120
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => פורטל זהר.נט | לסכן את החיים למען זרים: מירי תרמה כליה לאדם שאינה מכירה
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => אנשים |
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => תרומת כליה
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => לסכן את החיים למען זרים: מירי תרמה כליה לאדם שאינה מכירה
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => מירי לבינסקי (57) מכרמיאל, אחות אחראית במרכז הרפואי לגליל, אם ל-10 וסבתא ל-16 נכדים סיכנה את חייה רק כדי לתרום כליה לאדם זר: הייתי עושה זאת שוב
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 55
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 297
        )

)
מירי לבינסקי. צילום פרטי
מירי לבינסקי. צילום פרטי

לסכן את החיים למען זרים: מירי תרמה כליה לאדם שאינה מכירה

שתפו

מירי לבינסקי (57) מכרמיאל, אחות אחראית במרכז הרפואי לגליל, אם ל-10 וסבתא ל-16 נכדים סיכנה את חייה רק כדי לתרום כליה לאדם זר: הייתי עושה זאת שוב

מאת גיל דובריש

אחד הפתגמים הידועים ביותר ביהדות הוא ״המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו״. במקרה של מירי לבינסקי (57) מכרמיאל, היא תרמה כליה והצילה אדם ממוות ודאי.

מירי היא אם ל-10 ילדים וסבתא ל-16 נכדים, עובדת כאחות אחראית ביחידה לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי לגליל (בית החולים) בנהריה. בכרמיאל היא מתגוררת משנת 2000, לכאן עברה יחד עם משפחתה אחרי שחזרה בתשובה.

״כבר מגיל צעיר, עוד לפני שחזרתי בתשובה, רציתי לעשות משהו בשביל מישהו שהוא מעל ומעבר לנורמה״ היא משתפת אותנו. ״כשנושא הפונדקאות החל לצבור תאוצה בארץ, רציתי מאוד להיות פונדקאית וללדת עבור זוג חשוך ילדים, אבל מאחר שילדתי ילדים רבים בעצמי, לא עמדתי בקריטריונים…״

מירי לבינסקי עם הרבנית רחל הבר מנהלת עמותת מתנת חיים. צילום פרטי
מירי לבינסקי עם הרבנית רחל הבר מנהלת עמותת מתנת חיים. צילום פרטי

לפני כשנה וחצי, אחרי שחברה טובה מכרמיאל, רחל, תרמה כליה לאדם זר במסגרת פעילות ארגון מתנת חיים בראשות הרבנית רחל הבר. הארגון מעודד אנשים המעוניינים לתרום בהתנדבות את כלייתם לשם הצלת חיים, מתוך רצון ונכונות לעזור לזולת ולהציל חיי אדם. ״ראיתי כמה שזה עוזר ומציל חיים. הבנתי גם שתרומת הכליה לא השפיעה על התורמת ועל מצב בריאותה״ אומרת מירי. ״התייעצתי עם בעלי והוא תמך בי מהרגע הראשון. לילדים סיפרתי רק בשלב מאוחר יותר, אחרי שעברתי את הבדיקות בהצלחה וכשהעניין הפך להיות מוחשי, גם הם הביעו תמיכה עצומה בהחלטה שלי״.

תהליך התרמת הכליה נמשך חודשים רבים וכלל בדיקות שונות, התאמות למושתלים פוטנציאליים וליווי פסיכולוגי וסוציאלי. – לא היה שלב שבו אמרת, באמצע התהליך, מה אני צריכה את זה בכלל, ושקלת להפסיק?

״אפשר להתחרט בכל רגע, אין שום תחושה של לחץ עלייך לבצע את ההתרמה, להפך – מתאמת ההשתלות נתנה לי להרגיש שההחלטה בידיים שלי ושאני יכולה לקום ולבטל הכל אפילו ביום ההשתלה עצמו. אדם יכול לתפקד היטב גם עם כליה אחת בריאה. אין צורך בשתיים. זו מצווה לתרום מן החי, זה מבורך. זו המהות שלי בחיים, לתרום״.

יום לפני הניתוח, בסוף חודש פברואר, פגשה מירי את המושתל בפעם הראשונה – בחור בתחילת שנות ה-40 לחייו, תושב אזור חיפה, משמש כמנכ״ל חברה. ״המפגש בינינו היה מאוד מרגש, הוא השפיל את עיניו ואמר שהוא לא יודע איך להודות לי״ משחזרת מירי. ״הרגשתי שהוא לא יכול להכיל את גודל הנתינה. הבנתי שכל בני משפחתו נבדקו ונמצאו לא מתאימים להשתלה, אחר-כך נבדקו עוד שני תורמי כליה וגם הם לא התאימו״.

– מה חלף בראשך רגע לפני הניתוח, לפני שהרדימו אותך?
״הקטע שאני זוכרת ממש לפני ההרדמה… שכבתי בחדר, המרדימים והרופאים בחלוקים הלבנים סבבו אותי, אמרתי לעצמי שזה נראה כמו בית דין למעלה והמלאכים באים כדי ללוות אותי ולשמור עליי. הרדימו אותי, ופתאום התעוררתי במקום אחר, אחרי הניתוח. לא פחדתי, אולי כי אני אחות כל כך הרבה שנים.. אבל התרגשתי מאוד. האמנתי מאוד בתהליך שאני עושה״.

הניתוח בוצע כמעט במקביל, בחדר אחד הסירו הרופאים הסירו את הכליה מגופה של מירי ובחדר שני הושתלה הכליה בגופו של המטופל. מירי אומרת: ״זה היה הניתוח הראשון שעברתי בחיי, נכון שילדתי מספר פעמים אך זה היה תמיד בצורה טבעית. לא הרגשתי דבר אחרי הניתוח, כמובן למעט כאבי התאוששות. גופנית, לא הרגשתי שחסר לי משהו בגוף״.

מירי לבינסקי. צילום ארכיון אלי כהן
מירי לבינסקי. צילום ארכיון אלי כהן

כשהשתחררה לביתה, ביקרה מירי את המושתל בפעם הראשונה אחרי הניתוח. ״פגשתי אותו ואת אשתו, הם היו מאוד נרגשים לראות אותי. התברר לי שכאשר שכבנו על מיטות הניתוחים במחלקה, המשפחות שלנו ישבו ביחד בחדר ההמתנה והספיקו להכיר מקרוב. כבר לא נהיה אנשים זרים האחד לשניה״.

– איך תגיבי אם יבוא אלייך אחד הילדים ויספר לך שהוא מתכוון לתרום כליה לאדם זר?
״מסלולי החיים מביאים אנשים למקומות שונים. אם אחד מילדיי ירצה לתרום כליה, אתמוך, אלווה, אעזור בכל מה שצריך, אם כי לנשים אני ממליצה לתרום כליה רק אחרי שיעברו את גיל הפריון. אם תשאל אותי אישית, הייתי עושה זאת שוב אם הייתי יכולה״.

קיראו על כרמיאלים מעניינים נוספים:

כתבה מעניינת:

מסע של זהות: סגירת המעגל של לאה שגדלה בכפר ערבי ליד כרמיאל

שתפולאה שנולדה לאם יהודייה ואב ערבי, נישאה לגבר מוסלמי והביאה לעולם שלושה ילדים, סבלה מקרע …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *